מקצועות הרפואה משתדרגים ומתפתחים מחקרית וטכנולוגית כדי לספק את הרפואה הטובה והמעודכנת ביותר.

אך מה קורה לרופא האנושי הקשוב לצרכיו האמיתיים של הפונה ומשפחתו?

כיצד רופא כזה מסוגל לשמר את הערכים האנושיים הבסיסיים כמו איכפתיות, קשב, חמלה ואמפטיה, במרפאה ובמחלקה  עמוסי קהל סובל ולעיתים דרשני?

לצורך זה התפתחה גישת הרפואה השלמה.

מה היא רפואה שלמה? זו גישה קלינית, שבה ידע ומיומנויות מתחומי הרפואה המודרנית משולבים בתחומי מדעי ההתנהגות.

המעוניינים להרחיב את הידע התאורטי והמחקרי בנושא, מוזמנים להכנס לויקירפואה ולחפש את הערך 'רפואה שלמה'.

הגישה הכוללנית של הרפואה השלמה (הגישה הביופסיכוסוציאלית) מבוססת על ההנחה שהגוף, הנפש והמשפחה שלובים בבריאותו ובחוליו של האדם.

לא, אנו לא המצאנו את הרעיון!
הגישה הכוללנית מופיעה במקורות עתיקים.
גם הרמב"ם המליץ כבר לפני 870 שנים, לטפל בגוף ובנפש כבמקשה אחת.

היסודות הדיסיפלינריים של רפואה שלמה

• רפואת המשפחה האקדמית המתבססת על רפואה מבוססת ראיות – EBM ופרוטוקולים מוסכמים לטיפול מתחומים אחרים.
• פסיכותרפיה קצרת מועד משטחי הטיפול הקוגניטיבי, האסטרטגי, המשפחתי, ההתנהגותי וההיפנוטי.
• מחקרים עדכניים המשלבים גישות ביו-פסיכו-סוציאליות בשטחי רפואה שונים.

מה הוא המודל הביופסיכוסוציאלי?

בשנת 1977, פרסם דר' ג'ורג' אנגל, פנימאי מארה"ב, מודל תאורטי שהושפע מתורת המערכות ומהווה בסיס לתפישה הכוללנית ברפואה.

לאחר 20 שנה, ב -1997 התפרסם בהוצאת הייליגר, ספרם של דר' אלון מרגלית ויששכר עשת: "האדם שברופא, הרופא שבאדם"

שהניח את היסודות לשילוב המעשי של גישת הרפואה השלמה במפגש הרפואי היום-יומי, בכל נושא קליני.

מה עומד מאחורי השם, האדם שברופא, הרופא שבאדם?
הרעיון הוא שאם הרופא מרשה לעצמו לפשוט לרגע את החלוק הלבן ולחשוף את האדם שבו, הדבר יגרום למטופל לשחרר את הרופא שבתוכו.
זהו למעשה תהליך של העצמה הדדית.

גישת הרפואה השלמה נלמדה בשלשת העשורים האחרונים ע"י מאות רופאים ואנשי צוות רפואי. המשוב שקבלנו הוא, שלמידה זו תרמה גם לאנשי הצוות ולגם למטופליהם.

התוקף המחקרי

גישת הרפואה השלמה עמדה בבסיס מחקר שדה מקיף, שבדק כיצד קורס, בגישה זו, משפיע על ההתנהגות הקלינית של רופאים, תוך שינוי התייחסותם מגישה ביורפואית צרה לגישה כוללנית ורחבה.

בהשוואה של צילומי מפגשים לפני, לעומת אחרי הקורס, נמצא שהשימוש בגישה החדשה הפחית משמעותית (סטטיסטית) את מספר המרשמים, הבדיקות וההפניות שרשמו הרופאים.

יישומי גישת הרפואה השלמה

המחקר הצביע על שינוי משמעותי בהתנהגות הקלינית של רופאים, שיש לו השלכות על יעילות, מועילות ועלות הטיפול הרפואי. השינוי הודגם גם חודשים רבים לאחר הקורס.

מכאן, נולדו מספר יישומים מוצלחים:

1. מרפאה רב-תחומית לטיפול בחולים מורכבים ויקרים.
2. ייעוץ מקוון של מומחים, לפתרון אנושי ומועיל של בעיות רפואיות (רפואה מרחוק).
3. אבחון וטיפול שלמים בכאב.

מכון אופק להדרכת צוותים רפואיים ברפואה שלמה.

מה הצורך בגישה חדשה ברפואה?

• בתרבות צריכת השירות הרפואי שהתפתחה במאה העשרים, למדו המטופלים, ששמם שונה בטעות ל"לקוחות", מהמדיה מה הן מיגרנה, פיברומיאלגיה או צליאק ואילו בדיקות יש לדרוש בכל מחלה.
• שפע המידע מציף מטופלים רבים בחרדה וכפועל יוצא הם באים לרופא בדרישה לבדיקות כגון: "שלח אותי לבצע MRI!"
• הרופא מרגיש מושפל, כפקיד וכחותמת גומי בלבד והחשיבה הקלינית מושפעת מהתהליך.
• הקשר החשוב של מטפל-מטופל והאמון נפגעים קשות… ושחיקת הרופא גוברת!
• אז כיצד ניתן באקלים תרבותי כזה לשנות את היוצרות?

בגישת הרפואה השלמה אנו "מתחברים" למטופלינו:

לומדים מהמטופל על דאגותיו, דעותיו, פחדיו וציפיותיו בהקשר לבעיה ולטיפול הרפואי הנדרש והמתאים.

בכך, משיג הרופא הבנה מקיפה, משפר את הקשר הטיפולי והאמון ורוכש הערכת המטופל ומשפחתו.

בדרך זו הוא גם מפחית את שחיקתו ומעלה את הסיפוק המקצועי שלו.

לקריאה לשם הבנה מעמיקה של יסודות הרפואה השלמה, לחץ כאן (ויקירפואה)

במסגרת ועדת האיכות של איגוד רופאי המשפחה בישראל, יזמנו (דר' אלעד ודר' מרגלית) את חיבור ופרסום נייר העמדה לאיכות המפגש הרפואי (קישור)

אם אתם נמנים על צוות רפואי, אתם יכולים להצטרף להדרכה ברפואה שלמה, במסגרת מכון אופק כאן.