בעבר דיווחו לפחות שניים מהמשתתפים כי פנו להנהלה והאריכו באסרטיביות את משך המיפגשים הרפואיים שלהם ל-15 דקות.

ע. – משתמש ב'הצטרפות' ובכלים האחרים, שינה התנהגות מרגיש שהביקורים אצלו השתנו מפניות "תן לי – וקח" למיפגשים רפואיים ו"החיים במרפאה השתנו", הוא אישית מרגיש שהפך ממכונה לאדם שמתחבר למטופלים שלו.

מ1 –לקח לשימוש במרפאה את ה'הצטרפות' + הבנה שלא הכל אורגני, מרגיש שינוי במרפאה, קורס חובה שהיה צריך להיות מוקדם יותר בכל בית ספר לרפואה.

ח. – "מאז הקורס אני הולך לעבודה עם חיוך וחוזר בערב עם חיוך לפני הקורס הלכתי לעבודה כבוי ועצבני וחזרתי עוד יותר גמור, מיישם את הטיפים למדתי וזה הפך אותי למבסוט מהעבודה".

ש.– חזרה מחופשת לידה ומרגישה כרופאה אחרת, הקורס תרם מוטיבציה ובטחון עצמי, הביקורים השתנו ומטופלים אומרים לה שאף רופא לא התעניין בהם ככה אי פעם, מרגישים יחס מיוחד.

ג'. – המטופלים התחילו לספר על צרותיהם האישיות ובעבודה, זה טוב ורע, טוב כי הם מעלים נושאים חשובים, אבל רע כי אינו יכול לעזור בחלק גדול מהבעיות, אבל מפנה יותר לצוות הרב מקצועי.

ה. – הקורס שיפר את איכות הביקור, משקיע יותר בביקורים, פחות "מתקתק", יש לכך מחיר, המסדרון יותר מלא ויש 4-5 ממתינים, אבל האיכות הרפואית עלתה ומרגיש שעושה עבודה נכונה כפי שרוצה  לעשות.

ג. – אמירה אמפטית עוזרת לקבל מידע רלבנטי הקשור לשורש הבעיה וזה מאוד עוזר להתקדם לטיפול, וכמו כן החיפוש אחרי המעגליות באבחנה השלמה חוסך בעיות חוזרות.

ב1. – ה'הצטרפות' מובילה אותה כמפתח לאבחנה מלאה ומשמעותית והמטופלים מעריכים את זה.

מ3 – למדה כותרות לדברים שעשתה וממשיכה לעשות, לקחה בעיקר את נושא ההצטרפות ומשתמשת בו.

מ2 –הכלים שלמד בקורס העניקו לו בטחון עצמי, בעבר עסק בחיפוש גורם ביולוגי בלבד וכעת מבין שיש עוד מסביב, הכלי העיקרי אמפטיה- מוסיפה המון למיפגשים.

א. – קיבל כלים לעבוד עם מטופלים שחוזרים עם בעיות שלא נפתרות.

מ4–'האבחנה השלמה' נותנת מושג על כל מרכיבי הבעיה שמוצגת לו וזה חידוש.